לפעמים צריך להלחם עד הסוף, בזהירות ונחישות!

תמיר (שם בדוי), חייל בודד לוחם, רכב על אופנוע ונקלע לתאונה שבה לדבריו רכב נכנס בו תוך כדי פנייה שמאלה. נהגת הרכב השני טענה שהוא נכנס בה ושהוא אשם. שוטרים שהיו במקום בחרו להאמין לנהגת ולא לחייל.

החייל נתבע בסכום של כ-30 אלף שקל על נזקי התאונה. בדיון הראשון בבית המשפט, השופטת ניסתה לשכנע אותו שיתפשר וישלם חצי כי הראיות נגדו. אמרה לו שאם יפסיד ייאלץ לשלם הוצאות ואת שכר העדים שיגיעו.

החייל האמין בעצמו - ובנו - והחליט לא להישמע לעצת השופטת. התיק נקבע למשפט.

לנו היה אתגר - להתמודד עם שופטת שכבר טענה שהראיות לא לטובתנו. תכננו חקירות נגדיות יפות ובמשפט הראינו שגרסתה של הנהגת לא הגיונית. בחקירות השוטרים הראינו שהם לא בחנו את כל האפשרויות ושכנראה שטענתו של החייל היא לא רק אפשרית, אלא נכונה. הכנו את החייל לעדות והוא העיד בצורה רהוטה ומצוינת, תוך שהוא עמד יפה בחקירה הנגדית של עורך הדין של הצד השני. צעד צעד, שאלה שאלה - הגענו לאמת.

בסוף היום, השופטת הודיעה שהיא לא מקבלת את התביעה!

30,000 שקל נמחקו והוא רגוע.

פעמים רבות אזרחים עומדים מול שופטים וחוששים ומוותרים. זה כמעט קרה גם במקרה הזה. תזכרו שפעמים רבות, אחרי שבית המשפט נאלץ להתעמק בראיות ואחרי שגם עוזרים לבית המשפט לראות את הדברים נכון - המסקנה אחרת.

תודה מיוחדת לסטודנטיות מיתר צמח ושיר דהן מאוני' ת"א שהשתלבו בעשייה בתיק, הכינו חקירות נגדיות וסייעו בהכנת התיק לבית המשפט.